הכרעת דין בתיק חע"מ 972-07

1.        הנאשמים הם בעליה של דירת קרקע בבניין משותף שברחוב *** בר"ג. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום בטענה הבאה:

" 1. במהלך נובמבר 2006 ואילך או בכל מועד סמוך לכך, ביצעו הנאשמים את העבודות הבאות בנכס הנ"ל:

                                   א.        בצד המערבי בנו גדר בלוקים בגובה 1.5 מ' ובאורך 13 מ'.

                                   ב.        בצד צפון בנו גדר בלוקים וקבעו פתח לשער, וסה"כ אורך הגדר 10.0 מ', וגובהה 1.80 מ'.

                                   ג.        בצד מזרח בנו גדר בלוקים באורך של כ-2.5 מ' ובגובה 1.5 מ'.

                                   ד.        בצד הצפוני והמערבי של המגרש יצקו משטח בטון בשטח של כ-70.0 מ'".

כאמור בכתב האישום, הבניה בוצעה מבלי שהיה לנאשמים היתר ולכן הם ביצעו עבירה על סעיפים 145, 204, 205, 206 ו-208 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ח-1968 [ החוק או חוק התכנון והבניה].

2.        הנאשמים אינם מכחישים את עצם הבניה אך טוענים טענת התיישנות. לטענתם הגדרות והמשטח הוקמו (ללא היתר) בשנת 1999, ובשנת 2006 רק נהרסו והוקמו מחדש בשל עבודות בניה שבוצעו (בהיתר) בדירה עצמה. כמו כן נטענו טענות שונות, למשל, שהמפקח לא צפה בנאשמים מבצעים את הבניה בפועל; שמדובר בגדר השייכת לבניין המשותף ולא לנאשמים; ושביסוד כתב האישום עומד רצון העירייה להפקיע חלק מן השטח עליו משתרעת חצר הנאשמים.

התשתית החקיקתית

3.        בפתח הדברים, ועוד טרם נבחן את הראיות, ניפנה לסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה הקובע את המסגרת החוקית שבה נדון, ונמצא כי בהתאם לחוק הריסתו והקמתו מחדש של בניין או חלק ממנו הן פעולות הדורשות היתר, ובלשון המחוקק:

145 . (א) לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי העניין, היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) ...

(2)     הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

המונח " בנין", הוגדר בסעיף 1 לחוק " לרבות - ... גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל".

עולה אפוא כי בהתאם לחוק הריסת הגדר והמשטח והקמתם מחדש מחייבת היתר בניה, וכפי שנפסק בע"פ 223/66 תיק נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(2) 558 [1966]: " אם תאמר כי כל מבנה הבא "במקום" אינו טעון רישיון, יצא כי גם הבניה מחדש של קיר שנפל לא תצריך רישיון בניה. ודבר זה אינו מתקבל על הדעת". ראו גם רע"פ 5278/07 סבלסון נ' מדינת ישראל [2007].

עד כאן המסגרת החוקית, ועתה נבחן את העדויות והראיות שהוצגו.

הראיות שהוצגו

4.        מטעם המאשימה העיד מפקח הבניה מר יוסי מזרחי אשר ביקר במקום (ב-10/12/06) והעיד כי ראה את הגדרות והמשטח במהלך בניה. מר מזרחי תמך את עדותו בתמונות שצילם [ מ/2 א-ד]. מתמונות אלו ניתן לראות את כל שלוש הגדרות כשהן נמצאות בשלבי בניה. הגדרות חשופות, ללא טיח, כשיציקות הבטון והבלוקים גלויים לעין. ניתן לראות שהגדר הצפונית מורכבת אמנם בחלקה מבניה ישנה (דבר העולה גם ממוצג נ'1) אולם חלקיה האחרים של הגדר, כולל השער, חדשים לחלוטין [ נ/2 ג]. יתרה מכך, גם משטח הבטון שנוצק בחצר נמצא בשלבי בניה ראשוניים.

בנוסף העיד מטעם המאשימה מר גדעון גולדשטיין, שכנם של הנאשמים שהתלונן נגדם. מר גולדשטיין העיד על בניית הגדר המערבית, החוצצת בין חצרו לבין חצרם של הנאשמים ומסר כי מדובר בגדר חדשה לחלוטין שהחליפה גדר חיה. עדותו הייתה אמינה, והיא נתמכת בתמונות שצילם מר מזרחי המראות את הגדר החדשה מחצרם של הנאשמים [ מ/2 א] ומחצרו של מר גולדשטיין [ מ/2 ד].